קריסתו של הבנק האמריקני SVB (סיליקון ואלי בנק) בסוף השבוע האחרון מרעידה את השווקים בימים האחרונים בישראל, בארה"ב וברחבי העולם כולו, בדגש על ענף הייטק שחברות רבות בו הסתמכו על שירותי הבנק. כך למשל, הבורסה בתל אביב ננעלה היום (ראשון) בירידות שערים חדות: מדד ת"א 35 איבד 3.1%, ת"א 125 צנח ב-3.31% ושורה של מדדים ענפיים, בהן ת"א ביומד, ת"א נדל"ן, ת"א מניב חו"ל ות"א בנקים צנחו בכ-4%-5% כל אחד.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
הפאניקה בשווקים לא נוצרה יש מאין. למעשה, מדובר בקריסת הבנק הגדול ביותר מאז המשבר הפיננסי הגדול של 2008, אז בנק ההשקעות המוביל ליהמן ברדרס פשט רגל. מה גרם לקריסתו של SVB, איך הדבר עלול להשפיע גם על התעשייה הישראלית ואילו עוד מניות הושפעו מכך בשבוע המסחר האחרון? ynet עושה סדר בפרשה.
3 צפייה בגלריה
לקוחות מחוץ לסניף של סיליקון ואלי בנק (SVB)
(צילום: JUSTIN SULLIVAN / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
סיליקון ואלי בנק נוסד בשנת 1982 על ידי ביל ביגרסטף ורוברט מדאריס, אשר לפי הסיפור (שמצוין גם באתר הבנק עצמו) הגו את הרעיון העסקי במהלך משחק פוקר. המטרה המרכזית: להעניק שירותים פיננסיים לסטארטאפים ולחברות טכנולוגיה, בדגש על מתן הלוואות, פיקדונות ושירותים בנקאיים נוספים.
לפי נתוני הבנק המרכזי האמריקני (הפדרל ריזרב, או ה"פד"), נכון לשנת 2021, SVB היה הבנק הגדול ביותר בכל הקשור לפיקדונות בעמק הסיליקון. כיום יש לבנק סניפים גם בקנדה, בבריטניה, בסין, בישראל, בגרמניה, בהודו, בשוודיה ובדנמרק.
במהלך תקופת הקורונה, בשנים 2021-2020, הבנק זכה מהעלייה החדה בשווי המניות ובגיוסים הגדולים של שוק ההייטק העולמי, והיקף הפיקדונות שזרמו אליו זינק. בצל זאת, הבנק גם קנה איגרות חוב (אג"ח) ממשלתיות של ארה"ב בעשרות מיליארדי דולרים.
כך קורס בנק בפחות מיומיים
בחודשים האחרונים, בצל עליות הריבית החדות בארה"ב, הנפילה הקשה בשווקי ההון בשנה שעברה ובענף ההייטק בפרט, הבנק ספג מכה קשה כאשר תיק האג"חים שלו ספג הפסדים משמעותיים ולקוחות מהענף, אשר גייסו פחות כסף, הפקידו פחות לחשבונותיהם בבנק ואף משכו כספים רבים.
בצל ההפסדים העמוקים, בשבוע שעבר הודיע הבנק כי מכר את תיק ניירות הערך בהיקף של 21 מיליארד דולר בהפסד של 1.8 מיליארד דולר, שהיה אמור להירשם בדוחות הרבעון הראשון של השנה, ואף ייצא לגיוס הון של 1.75 מיליארד דולר.
על אף שההודעה כשלעצמה אינה מעידה בהכרח על משבר בלתי-הפיך ליציבות הבנק, התגובה בקרב המשקיעים הייתה חריפה והחלה לסובב את כדור השלג שרמס בסופו של דבר את הבנק. לקוחות רבים ניסו למשוך עשרות מיליארדי דולרים מהחשבונות שלהם ומניית הבנק צללה בלמעלה מ-60%, רגע לפני שהמסחר בה הופסק. וכך, הבנק אשר היו לו התחייבויות הרבה יותר גדולות מסך ההון הנזיל שלו (מה שמכונה גם "יחס נזילות") ולא הצליח לעמוד בהתחייבויות, קרס בתוך פחות מיומיים.
ביום שישי האחרון התאגיד הפדרלי בארה"ב לביטוח פיקדונות סגר את הבנק והעביר לידיו את המשמורת על כספי הלקוחות. כעת, בצל העובדה שרק חלק קטן מאוד מהפיקדונות של הבנק היו מבוטחים, השאלה המרכזית היא כמה כסף אכן יוחזר למשקיעים בסיוע הרגולטורים השונים ברחבי העולם, אם בכלל.
מי צריך לדאוג ומדוע?
הקריסה של SVB הובילה לירידות חדות בשוק הפיננסיים העולמי. כך למשל, U.S. Bancorp צנח בכ-14% במסחר בשבוע שעבר, ולס פארגו בכ-12%, בנק אוף אמריקה ודויטשה בנק בכ-11% כל אחד וקרדיט סוויס בלמעלה מ-10%.
מעבר למשקיעים הכלליים שמושפעים מהירידות בשוק ההון בעקבות הקריסה, בדגש על חברות הפיננסיים ובנקים גדולים בעולם - אשר חלקם עדיין מחזיקים ביחס נזילות שעלול להעמיד גם אותם בסכנה - שוק ההייטק הישראלי הוא בין הנפגעים הפוטנציאליים הגדולים ביותר מהפרשה.
בבנק הקורס בקליפורניה היו ועדיין יש לא מעט חשבונות של חברות הייטק ישראליות. חלקן הצליחו להוציא משם את הכספים שלהם כבר ביום חמישי, אבל יש גם רבים שלא. כך למשל, חברת השבבים הישראלית קווליטאו הודיעה לבורסה בתל אביב כי 75% מקופת המזומנים הכוללת שלה - בסך 16.8 מיליון דולר - נמצאים ב-SVB. גם לחברות הייטק ישראליות נוספות יש חשיפה משמעותית לבנק.
בארי טאף, בכיר לשעבר בבנק ישראל ששימש גם ביועץ לנגיד וכחבר בוועדה המוניטרית, התייחס הבוקר (ראשון) לדברים בתוכנית של אודי סגל ודוריה למפל ב-ynet radio, ואמר כי "קריסת SVB יכולה להשפיע על ישראל, פחות סומך על הרשויות שיטפלו בזה טוב. אני סומך על השלטונות בארה''ב שיגבילו את ההשלכות, פחות על אלה בישראל. לא חושש ממפולת, אבל יכולים להיות עוד מקרים".
בינתיים, הבנקים בישראל - בדגש על הפועלים, לאומי ודיסקונט - מנסים "לקפוץ על העגלה" והוציאו הודעות בהן מסרו כי הם מוכנים לסייע בשלל פתרונות, בהם פתיחת חשבונות בצורה מהירה לאותן חברות ועזרה במתן הלוואות מיידיות.
במקביל, משרד האוצר, בנק ישראל, הרשות לניירות ערך ורשות החדשנות הודיעו על הקמת צוות ייעודי לבחינת השלכות קריסת הבנק על השוק המקומי. הצוות, הראשות מנכ"ל המשרד שלומי הייזלר, יהיה בקשר עם תעשיית ההייטק המקומית והגופים הפיננסיים לצורך קבלת נתונים וניתוח ההשפעה האפשרית על המשק, וככל שיידרש, לגיבוש מענה לחברות הישראליות.
בתוך כך, נפגע משמעותי נוסף מהקריסה היה שוק הקריפטו ככלל ושוק המטבעות הווירטואליים בפרט. לצד הירידות החדות בשווי כמה מהמטבעות המובילים, גם בורסת הקריפטו המובילה קוינבייס צנחה בכ-17% במסחר בשבוע שעבר והשלימה ירידה חדה של 85% מהשיא שקבעה בנובמבר 2021.
ברקע, החברה הכריזה על הקפאת המסחר ב"מטבע היציב" USDC, לאחר שהתברר כי חלק מיתרות המזומן שנועדו לשמור על יציבות המטבע הופקדו גם הן ב-SVB.
הערה: ההשקעה בשוק ההון עלולה להיות מסוכנת ולהוביל להפסדים כלכליים קשים. אין לראות בכתבה זו המלצה או אי-המלצה בנוגע לכל אחת מהמניות המדוברות. הנתונים נכונים לסגירת המסחר בסוף השבוע האחרון ועשויים להשתנות. אין לבנקים וליועצי ההשקעות שום עניין אישי בנושא והסיקור אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל סוחר.
הכתבה נכתבה בסיוע שי צסלר, אנליסט שווקים גלובליים ביחידת המחקר של בנק הפועלים.
פורסם לראשונה: 14:06, 12.03.23
